יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החל השנה ביום שני כ"ח באייר, 8 באפריל,
יצוין גם במוזיאון אסירי
המחתרות בירושלים. הסיורים במוזיאון יועברו ביום זה בדגש
"משואה למאבק".
בסיור נתחקה אחר סיפוריהם האישיים של העולים מאירופה וניצולי שואה אשר על
אף תלאותיהם הרבות בחרו להתנדב למחתרות ולהלחם למען הקמת המדינה, וכתוצאה מכך
נאסרו ואף נפלו. נספר על פרידה ורקשטל (ברלין) ניצולת מחנה הריכוז דכאו שעלתה לארץ
ישראל ומיד עם עלייתה הצטרפה ללח"י. פרידה השתתפה במספר
פעולות, אשר האחרונה שבהן הייתה התקפה על בתי המלאכה במפרץ חיפה ביוני 1946. התכנית
בוצעה, אולם בדרך חזרה נתקלו הלוחמים במחסום בריטי. אש תופת נפתחה מכל הכיוונים.
פרידה נפצעה, נתפסה והועמדה לדין. בית המשפט גזר עליה מאסר עולם שאותו נשלחה לרצות
בבית הסוהר לנשים בבית לחם. בתום שנתיים,
היא הועברה למחנה המעצר בעתלית ושוחררה במאי 1948 עם קום המדינה.
 |
פרידה
ברלין ושלוש חברותיה לפעולה מובלות מבית המשפט הבריטי אל מאסר העולם בכלא לנשים בבית
לחם
(מימין
לשמאל: יהודית רבדל, אסתר בקמן, מלכה הפנר ופרידה ברלין)
|
נספר גם על לוחם האצ"ל מיכאל אשבל, שהגיע לארץ בדרך לא דרך, נתפס בעת
פעולה להשגת נשק ונידון על כך למוות. לבסוף הומתק עונשו, אך הוא נפל בעת הבריחה
מכלא עכו. נשמע את סיפורו של עולה הגרדום יעקב וייס אשר סיכן נפשו למען הצלת יהודים בהונגריה,
נאסר כעולה בלתי לגאלי בעתלית, ברח מהמחנה, ושוב נתפס בפריצה לכלא עכו ונידון
על-כך למוות.
כן נתוודע למפגשם המורכב של העולים עם ה"צברים", ולחבלי הקליטה
בתקופה סוערת של טרום-מדינה. קצת ממפגש טעון זה בין העולה החדש ל"צבר"
תוכלו כבר לחוש מהקטע הבא – חלק מהצהרתו של עולה הגרדום מאיר פיינשטיין שאותה
הקריא בבית המשפט:
"...נשארנו בחיים לא בכדי לחיות ולצפות
בתנאים של עבדות ודיכוי, לטרבלינקה חדשה. נשארנו בחיים, בכדי להבטיח חיים, חופש
וכבוד, לנו לעמנו, לבנינו ולבני בנינו, לדורי דורות. נשארנו בחיים, בכדי שלא יישנה
עוד מה שאירע שם, ומה שקרה ועלול לקרות תחת שלטונכם, שלטון הבגידה, שלטון הדמים.
על כן אותנו אין להפחיד. למוד למדנו-ובכמה קורבנות חינם למדנו – כי יש חיים
הגרועים ממוות ויש מוות הגדול מן החיים..."
התבטאות זו משקפת את התפיסה שרווחה בארץ בשנות
הארבעים והחמישים לגבי ניצולי השואה. תפיסה לפיה שישה מיליון הלכו "כצאן לטבח".
תפיסה המבדלת את טיפוס היהודי החדש הלוחם והמתיישב בארץ ישראל, מן הטיפוס של
היהודי הגלותי חסר האונים. המהפך בתפיסה זו החל אט אט לאחר משפט אייכמן שבו נחשפו
עדויות ניצולי השואה קבל עם ועדה.
כל שקראתם הוא רק חלק קטן מהסיור במוזיאון, ואם
הסתקרנתם אז אתם מוזמנים לתאם אצלנו ביקור בטלפון 02-6233166 או בדוא"ל: hamachtarot_jerusalrm@mod.gov.il .
ביום זה יהיה המוזיאון פתוח בשעות הרגילות מ- 9:00 עד 17:00.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
:)